דף הבית

יש מעצבים המשווים את הבגדים שלהם לתינוק, אחרים לציור או לפסל.
מאז שנת 2000, בה סיימתי את לימודי אני יוצרת, אך אני גם מתבגרת ומבשילה, והשינויים שאני עוברת, בגופי ובחיי, מתבטאים גם הם ביצירה שלי.כמעצבת צעירה הבגדים שלי היו נועזים, עם נוכחות חזקה, דרך צבע ומרקם.
הנפש התוססת הצעירה, הסקרנית, צעקה מבגדי, ופנתה לחלק מסויים באוכלוסיה.
לאחר שהתחתנתי, הריתי וילדתי, הרגשתי איך אני משתנה, מתעדנת, מתיישבת, נעשית אחרת.
למדתי לחבק את השינוי ולאהוב אותו.
היצירה שלי הבשילה איתי.

רכות, נשיות, נוחות, חיטוב, חן, יחודיות.
אלה המילים המנחות אותי.
אלה הרגשות אותם אני מנסה לתפוס בכל העברת קו, חיתוך ותפירה.

בכל בחירה של בד או צבע, שילוב אביזר או בחירת גיזרה, מטרתי היא שהבגד ייתן את המירב:
הבגדים שלי צריכים לתת לאשה הלובשת אותם את התחושה שהיא אשה.

השאיפה שלי היא שכשאישה תביט במראה כשהיא לובשת בגד של "דקלה קדם", היא תאהב את עצמה בבגד, ולא רק את הבגד עליה.